לא באמת פרצו. כלומר, לא עכשיו

היי, זה אלעד מריצ'קיד.

לא באמת פרצו. כלומר, לא עכשיו.
זה היה לפני בערך שלוש שנים.

וזה היה נורא.

הפריצה הזו גררה אחריה תגובות שרשרת שלא היו נעימות בכלל.

והאמת? לא חשבתי שזה יקרה לי.
בסך הכול אני נזהר.
בודק מה אני לוחץ, מתרחק מדברים שנראים חשודים, וגם די טוב בזיהוי פישינג כשאני רואה אותו.

אבל אז, לפני שלוש שנים, הצליחו לפרוץ לי לפייסבוק. כנראה ברגע של הסחת דעת.
אני זוכר שישבתי במסעדה כשקיבלתי התראה מפייסבוק - מישהו הוסיף אדמין חדש והוריד את ההרשאות שלי.

מאדמין הפכתי לבייסיק.

זה היה ביזנס מנג'ר שנשאר פתוח עוד מהתקופה שריצ'קיד עשתה מרקטינג ללקוחות.

היו שם קרוב ל-100 חשבונות, עם כרטיסי אשראי.
והמשתמש שלי עדיין היה אדמין, למרות שכבר לא ניהלנו אף אחד מהם.

רגע אחרי זה, אני מקבל מייל עם דרישת כופר – כולל צילום של הדרכון שלי.
באותו לילה כבר הייתי בשיחת תחקיר עם פייסבוק, ולמחרת – עם מחלקת הסייבר של משטרת ישראל.

אני משתף את זה כי למרות שלרובנו יש תחושה שאבטחת מידע זה עניין של מישהו אחר - זו אחריות של כולם.

ופרצה אחת קטנה יכולה לפתוח דלת להמון נזק.

תדמיינו שמישהו מצליח להיכנס למערכת הניהול של האתר.
מערכת שבשגרה שולחת לכם התראות ונוטיפיקציות.
ופתאום – אתם מקבלים ממנה מייל שמבקש מכם להתחבר לפייסבוק.

את השאר... תדמיינו לבד.

אבל את כל זה אפשר למנוע.

ומחר – זו ההזדמנות האחרונה להצטרף לוובינר שלנו עם רעות מנשה, מומחית בזיהוי פגיעויות, תגובה לאירועי סייבר ותכנון שכבות הגנה לארגונים.

נשמע מסובך?
זה אולי מורכב למי שלא מהתחום – אבל המשמעות פשוטה:
רעות יודעת לזהות את האיומים שכולם חושבים שלא קיימים.

הוובינר: "איך פרצת אבטחה קטנה באתר הופכת לבעיית שיווק ענקית?"

מחר (רביעי) בשעה 11:00.

נתראה!

הרשמה לוובינר

נ.ב.

לשמחתי, הצלחתי להסיר יחד עם חלק גדול מהלקוחות את כרטיסי האשראי שלהם, והנזק הסתכם "רק" בגניבה של כ־100,000 ש"ח — סכום שחזר ללקוחות דרך חברת האשראי.

חשבון הפייסבוק שלי חזר אליי רק אחרי שלושה חודשים.