איפה אנחנו עדיין "דינוזאורים" מבלי לשים לב?

היי, זה אלעד.

בחודשיים האחרונים, מאז שיצא המדריך “5 השלבים שיהפכו את האתר שלכם למגנט תשובות ב- ChatGPT” והוובינר סביבו' רשימת התפוצה שלנו גדלה משמעותית.

אז לחדשים שכאן,
הניוזלטר הזה יוצא מדי פעם,
בעיקר כשאני מרגיש שיש לי מה לומר.

על מנהיגות, על הובלה,
על האתגרים שלי,
על האתגרים של ריצ’קיד,
על מרקטינג, חוויית משתמש, חווית לקוח,
ועל הדברים שחשוב לשים עליהם זרקור כדי להבין טוב יותר את העולם סביבנו.

בדרך כלל אני לא צורך טלוויזיה

או לפחות משתדל שלא.
אותו דבר עם שירותי הסטרימינג למיניהם.

אני מרגיש שזה מכניס אותי למצב של צריכה,
וזה בא על חשבון יצירה.

אבל מדי פעם,
אני מרשה לעצמי.

שבוע שעבר,
בין האזעקות בלילות,
פתחתי נטפליקס.

התחלתי לראות סדרה תיעודית חדשה על דינוזאורים, בהפקת סטיבן ספילברג.

הסדרה מציגה חקירה אפית של כ־165 מיליון שנות אבולוציה,
מהיצורים הראשונים ועד האחרונים.

עד לפגיעת האסטרואיד, ששחרר אנרגיה אדירה.
לאחר מכן הגיעו שבועות של טמפרטורות קיצוניות,
שריפות ברחבי העולם,
ואבק וגזים שכיסו את האטמוספרה.

זה מה שהוביל, בסופו של דבר, להכחדת הדינוזאורים.

לפני פגיעת האסטרואיד,
העולם היה שייך לדינוזאורים.

הם שלטו בכל הנישות הגדולות:
טורפים, אוכלי עשב, יבשה ואוויר.

היו גם יונקים,
אבל הם חיו בצללים,
קטנים, נסתרים, פעילי לילה.

לא כי הם היו חלשים,
אלא כי לא הייתה להם הזדמנות.

ואז הגיע הרגע ששינה הכול:

הפגיעה.

ומי שרד?

יצורים קטנים.
כאלה שיכולים להתחבא.
כאלה שאוכלים כמעט הכול.
כאלה שלא תלויים במערכת יציבה אחת.

ומי לא שרד?

הגדולים.
אלה שצריכים הרבה משאבים.
אלה שתלויים ביציבות,
ואולי יציבות יתר.

היונקים התאימו בדיוק לפרופיל של שורדים.
או במילים אחרות - מסתגלים.

ופתאום,
אין מתחרים גדולים.
אין טורפי על.
יש אינסוף נישות פנויות.

זה כמו שוק שבו כל השחקנים הגדולים נעלמו ביום אחד.

ואז הגיע שלב ההתפוצצות האבולוציונית:

היונקים התפצלו במהירות,
חלקם הפכו לטורפים,
חלקם לאוכלי עשב,
חלקם חזרו לים,
חלקם לאוויר,
וחלק טיפסו על עצים.


אז למה דווקא הם הצליחו?

לא כי הם היו הכי חזקים,
אלא כי הם היו הכי מותאמים לשינוי.

בשורה התחתונה,
האסטרואיד לא “בחר” ביונקים.
הוא פשוט איפס את המשחק.

ומי שניצח,
הם אלה שידעו להסתגל למציאות החדשה.

הדינוזאורים לא נכשלו כי הם היו גרועים,
אלא כי הם היו מותאמים מדי לעולם שכבר לא קיים.

ולמה אני מספר את זה,

כי זה מתחבר לי להרבה דברים.

זה לא רק סיפור ביולוגי.

זה מודל קלאסי לשבירת שוק,
וליצירת הזדמנויות.

כמו העולם שמשתנה מולנו עכשיו:

האסטרואיד = שינוי טכנולוגי דרמטי (AI)
הדינוזאורים = חברות גדולות, כבדות, שמתקשות לזוז
היונקים = שחקנים גמישים
נישות ריקות = הזדמנויות חדשות


היה לנו גרסה 1.0 של העולם:

דינוזאורים.
סקייל מטורף.
שליטה מלאה בשוק.
חסמי כניסה גבוהים.
מעט מאוד תחרות.

נשמע כמו מונופול מושלם.

ואז,
אירוע Reset.

אסטרואיד פוגע.
המערכת קורסת.
כל ההנחות נשברות.

מי נשאר?

לא ה־Market leaders.
לא ה־Category kings.

אלא ה־Edge cases.

יצורים קטנים.
גמישים.
כאלה שלא בנויים למצב אחד,
אלא להרבה מצבים.

ואז קורה משהו מעניין:

הם לא “כבשו” את השוק.
הם פשוט התפזרו עליו.

פתחו קטגוריות חדשות.
הגדירקו מחדש את המשחק.

אם נתרגם את זה להיום:

​AI הוא לא Feature.
הוא Reset.

והשאלה היא לא
“איך לשפר את מה שיש”

אלא,
“אם היינו מתחילים היום מאפס, מה היינו בונים?”

כי היונקים לא שדרגו את עצמם.

הם פשוט…
לא היו תלויים בגרסה הקודמת.

אז אולי השאלה האמיתית היא:

​איפה אנחנו עדיין “דינוזאורים”
מבלי לשים לב?

ואולי בכלל,
אנחנו לא צריכים לנצח את הדינוזאורים של התעשייה שלנו,
אלא לבנות את עצמנו לעולם שהם עדיין לא מבינים.

כמו שיונקים לא ניסו להיות דינוזאורים,
הם פשוט בנו עולם חדש.


אז אל תהיו דינוזאורים.
תהיו יונקים.

ותראו את הסדרה , רק 4 פרקים 🙂

חג פסח שמח,
כמה שאפשר.

לחיים, לחיים.

הצעות בשבליכן.ם:

האתר שלכם אמור להיות נכס אסטרטגי בעידן ה-AI, הוא באמת כזה?

אנחנו לא מזמינים אתכם להדרכה, אלא למפגש עבודה.
במהלך 90 דקות נעבור יחד על האתר שלכם, נחדד את התפקיד שלו בעידן ה-AI, ונגדיר צעדים ברורים לשיפור חוויית הלקוח והשליטה במסר.

אחד על אחד, אצלכם או אצלנו. ללא עלות וללא התחייבות. מספר המקומות מוגבל.

בדיקת התאמה לסדנה